למה אמונה היא המפתח להכל?

ההסבר נעוץ בעובדה שיש בנו פוטנציאל רוחני חבוי ורדום שמחכה לצאת אל הפועל. מה זה אומר, איפה זה נמצא ואיך זה בא לידי ביטוי?

הפוטנציאל הרוחני שלנו נמצא ב"על מודע". במילים אחרות הוא נמצא במקום לא כל כך נגיש בנפש, או יותר נכון, שהנגישות אליו היא אפשרית ואף רצויה, אך מורכבת ולא מובנת מאליה. הפוט' הזה מאופיין ב-

  • הרגשת בטחון שהחיים מתנהלים לפי מחשבה מיטיבה ושלמה ולכן באופן טבעי מסירה מאיתנו דאגות מיותרות ומאפשרת לנו לזהות ולעסוק בדברים החשובים והמהותיים לנו באמת.
  • הרגשת טוב שרוצה להתפשט אלינו ומתוכנו, לכל העולם.
  • רצון טבעי להעניק.
  • יכולת להרגיש ולהזדהות עם הזולת, ועוד דברים טובים נוספים.

 

החיבור לפוטנציאל הרוחני שלנו הוא למעשה ההשלמה שלנו בכל המובנים, ולכן הוא פותר לנו בעיות וסיבוכים ומעלה אותנו על מסלול חיים משמעותי. אלה כבר חיים ברמה אחרת שכן אנו מגלים יותר ויותר טוב, ככל שאנחנו מסוגלים לזרום איתו, לגלות אותו ולאפשר לו להתקיים ולפעול.

הפוטנציאל הרוחני שלנו הוא כמו אוצר מיוחד וטוב השמור מכל משמר. ולמה? ככה זה עם דברים יקרים כמו שאנחנו מכירים מהחיים שלנו. הם עולים הרבה, הם נדירים ולכן אנחנו גם רוצים לשמור עליהם טוב טוב. אפשר לומר שחלק מהסיבה לכך שהוא שמור ולא נגיש כל כך היא כדי שנוכל להעריך מבחינה רגשית את החשיבות של הדבר – כי ככל שהוא נחשק וקשה להשגה וכן דורש מאמץ – כך אנחנו מעריכים אותו יותר ומתנהגים איתו באופן ובמידה הראויים לו.

מתוך הניסיון והעבודה (הפנימית) לעמוד בתנאים הדרושים ולהתאים את עצמינו כך שתהיה לנו גישה אליו, אנו נעשים בעלי הרישיון, הידע, החשיבות, הרגישות וההבנה כיצד מפעילים ומביאים לידי ביטוי את הפוט' הרוחני שלנו. כך אנו למעשה רוכשים את האחריות והבגרות כך שנוכל להיות עצמאיים ובעלי בחירה במימושו.

סיכום עד כאן:
יש בנו פוטנציאל רוחני חבוי שמחכה לצאת אל הפועל והכרחי שזה יקרה בשלב כלשהו במסע הנשמתי שלנו. החיים עצמם גם הם תומכים בכל מקריהם כדי לקרב אותנו למימוש הפוטנציאל הזה.

חיים במעגל סגור

החיים בלי הקשר לחלק הרוחני שבנו הם למעשה כמו מעגל סגור, ואני אסביר –

כאשר אנו מחוברים לחלק הרוחני שבנו אנו 'פתוחים' לקבל השראה, רעיונות, מחשבות ורגשות מה"על מודע" שלנו, וזה מאפשר לנו ממש לראות ולהבין את החיים בצורה אחרת לגמרי, שמותאמת יותר לנשמה שלנו ולכן גם גורמת לנו להיות מאושרים, בטוחים ומלאי הודיה על החיים שכן אנו חיים את מימוש מלוא הפוטנציאל בכל רגע ורגע. אפשר ממש לראות את הטוב שבכל דבר במציאות וזה מאוד פותח את הנשמה.

כאשר אנחנו 'סגורים' לאפשרות הזאת אנחנו חיים במערכת סגורה שתופסת את המציאות מתוך תבניות חשיבה שרכשנו במהלך החיים, רובן הישרדותיות, שליליות, אינן מתאימות לנשמה שלנו והן מתוחזקות היטב ע"י החברה שגם היא נמצאת באותן התבניות. דבר זה שאינו מותאם לנשמה שלנו ואף הפוך מכך, מונע את ההתפתחות הרצויה שלנו, מגביל מאוד את ביטויינו הייחודי בעולם ולכן הופך אותנו לאומללים, מדוכאים וחרדתיים באופן מתמיד שכן את הרגשת הבטחון האמיתי שאנו זקוקים לו נואשות כדי להביא עצמינו לידי ביטוי נכון בעולם, אנו יכולים לקבל רק ממקום לא ידוע ושאין לנו שליטה עליו – מה"על מודע".

אמונה – הקו שמחבר את הכל

וכאן באה לידי ביטוי האמונה.
קודם כל כשאני מדבר על אמונה אני לא מדבר על אמונה ב.. אלא על אמונה ככח שיש לנו בנפש ושיש בכוחנו להפעיל אותו.
באפשרות כח האמונה שבנפש למעשה לעשות קשר בין הרצון שלנו לפעול ולחיות מתוך משמעות (היינו חיים מתוך קשר לנשמה ולייעודינו האמיתי) לבין ה"על מודע" שבו יש את הכח, ההבנה והיכולת לעשות זאת.

האמונה היא למעשה סוג של מעקף לשכל התבניתי וההישרדותי שלנו שמשאיר אותנו תמיד ברמת חיים מאוד ירודה, מתוחה ותחרותית, אל נשימה, חיות ומתן תוקף לשאיפות האמיתיות, הנעלות ולעיתים הכמוסות שלנו. בדרך זו השכל הופך להיות משרת להשראה העליונה ומסייע להוציאה אל הפועל בחיים ולא להיפך כמו שציינו קודם.

כדי להשתמש בכוח האמונה שלנו יותר ובאופן נכון חיוני עבורנו עלינו להתחבר יותר אל מהותינו האמיתית ולעורר בתוכנו את התקווה וכל הרצונות הרדומים והמודחקים לחיים מלאי משמעות, אהבה, אושר, אחדות, אלוהות ועוד. כך אנו מעוררים את כח האמונה שבתוכנו משום שהדבר נוגע לעומק נשמתינו מצד אחד ומהצד השני אנו שואפים למשהו שהוא מעל הבנתנו ושליטתינו. וצריך לעורר את הכח המיוחד הזה שיכול לחבר אותנו אל ה"על מודע' שבו נמצאת המהות והמשמעות של החיים. יש מגוון רחב מאוד של אפשרויות לעורר את הרצון והערגה שלנו לחיי משמעות וכך גם את כח האמונה שיסייע לנו בכך, כמו קריאה, האזנה לפודקאסטים רוחניים, למורים רוחניים, תרגול מדיטציה ותפילה ועוד. אפשר לקרוא עוד על כך במאמר הבא.

כמו שציינתי בהתחלה, כשאנו מחוברים לפוטנציאל הרוחני שלנו רוב הבעיות שלנו בחיים נעלמות או מתמעטות באופן משמעותי שכן הן מלכתחילה תומכות במסע שלנו ולכן הופכות למעודנות ואיכותיות יותר ככל שאנו לוקחים את המסע הזה בידינו.

דבר אחד מאוד חשוב שצריך לדעת הוא שבפוטנציאל שלנו יש יכולת הענקה ללא תנאי לזולת. ולכן אם אנחנו רוצים להתקרב אליו עלינו לזכור שאנו שואפים להגיע לכך ולאט לאט לשנות את הגישה שלנו כלפי אנשים. איך עושים זאת? קודם כל מקבלים את זה ושומעים על זה כמה שיותר שכן הטבע הנוכחי שלנו לא אוהב לשמוע על כך. גם את זה ניתן ללמוד בכל מיני דרכים. אני ממליץ בחום על חכמת הקבלה שמלמדת לימודי נשמה ורוחניות עמוקה המותאמת לנפש האדם במיוחד בדורנו, ומועברת ע"י טובי המורים כמו: הרב גוטליב, הרב אריק נווה (גברים, נשים), הרב לייטמן ועוד רבים וטובים ע"פ נטיית לבכם.

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאפ הזאת שם אני מעלה מידי פעם תכנים בכיוון זה.

רוצה עוד?